על יחסי עובד מעביד – מהו מבחן ההשתלבות

לפי דיני עבודה במדינת ישראל, אדם יכול לתבוע את המעביד שלו בבית המשפט לענייני עבודה. אולם, תביעה זו כמובן מותנית במצב שבו אכן התקיימו יחסי עובד-מעביד בין שני הצדדים.

למענה מקוון בנושאי דיני עבודה, שאל אותנו בפורום דיני עבודה של אתר הפורומים המשפטיים.

יתכן שהדבר נשמע לכם מובן מאליו – כיצד מעביד בכלל יוכל לטעון, כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד?

מדוע צריך את מבחן ההשתלבות?

תתפלאו לגלות, אך יש מצבים רבים אשר נמצאים למעשה בתחום האפור .אלו הם מקרים שבהם לא ברור הא האדם שתובע את המעסיק אכן היה בחזק עובד של ממש, או שהוא היה יותר בגדר נותן שירות/קבלן עצמאי.

המשמעות של היחסים היא רבה מאד. אם האדם היה בחזקת נותן שירות או בעל עסק עצמאי בלבד, הרי שהמעביד כביכול לא מחויב לתת לו פיצויים שונים שהוא היה נדרש לתת לו, במידה ואכן היה מדובר בעובד שלו.

כמובן שיש לא מעט מעסיקים, שינסו לעשות הכל, ע"מ להוכיח כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד. לכן, על מנת להבין את המצב לאשורו, יזם בית המשפט במספר החלטות תקדימיות מבחן מיוחד אשר נקרא מבחן ההשתלבות.

למבחן זה יש כמה צדדים שונים, שדרכם הוא יכול לבחון, ולשפוט לפי דיני עבודה. חשוב להבין שבמבחן ההשתלבות, נהוג להתייחס אל מקום העובדה בתור מפעל, אע"פ שיתכן שיהיה זה בית עסק שאיננו יצרני בהכרח, אלא כל מקום עבודה באשר הוא.

כך יקבעו האם קיימים יחסי עובד מעביד

העובד בתוך המפעל: אחת מהדרכים לבחון את מבחן ההשתלבות ולראות האם אכן התקיימו יחסי עובד מעביד הוא לראות עד כמה המפעל היה תלוי בעבודתו של העובד.

התפיסה הקיימת בדיני העבודה, היא שאם נראה שהמפעל תלוי יותר ביצרנותו של העובד ובעבודה שלו – כך גדלים יותר הסיכויים, כי מדובר למעשה על עובד של ממש, ולא רק על נותן שירות חיצוני.

ההנחה בכך היא שבעל המפעל לא ישקיע ויסתכן וייתן לבעל עסק חיצוני שאיננו מהווה חלק מהמפעל, כ"כ הרבה אחריות שהמפעל יהיה תלוי בה.

העובד במערך נרחב יותר: לעתים, כדי לבחור האם התקיימו יחסי עובד מעביד לא מסתכלים רק על היחס של העובד אל מול המעביד שלו. מסתכלים גם על העובד כחלק מהמערך הארגוני הרחב.

במבחן ההשתלבות יבדקו האם לעובד היו תיקים אישיים שנוהלו ע"י אגף כח האדם במפעל, מה היה טיב היחסים החברתיים שלו עם חבריו למפעל, האם היו לו כפופים,

האם היו לו עמיתים בתוך המפעל, האם הוא היה הולך לאירועים חברתיים מטעם המפעל, האם היה מקבל חופשות מהמפעל, וכיו"ב. לעתים דווקא הקשרים הא-פורמליים, הם סממן מעולה למבחן ההשתלבות.

רווח והפסד: בהנחה שלא התקיימו יחסי עובד מעביד, והעובד הוא למעשה בעל עסק עצמאי שנתן שירות חיצוני, הרי שבכך הוא אמור ליטול סיכוני רווח והפסד.

כאשר בעל עסק עצמאי קושר קשר עסקי עם בעל עסק אחר – הוא מושפע ממצבו הכלכלי של בעל העסק האחר, שכן אם הראשון נקלע לקשיים כלכליים הוא צורך גם פחות וינסה לקצץ בהוצאות – מה שיפגום בהכנסות של בעל העסק השני.

לעומת זאת, אם אכן התקיימו יחסי עובד מעביד הרי שלפי דיני עבודה, לא אמור היה העובד להיפגע או להרוויח משינויים במצבו הכלכלי של המפעל.

לסיכום, יש עוד כמה קריטריונים שונים לבחינה של יחסי עובד מעביד, בעיקר מהפן השלילי – כלומר לשלול את העובדה שהעובד הוא בעל עסק עצמאי.

חשוב לציין, כי לעניין זה, אי אפשר לשלול קיומם של יחסי עובד מעביד, אפילו אם העובד היה בקשר עסקי עם חברות אחרות – שכן אין זה אומר כי מדובר דווקא בבעל עסק עצמאי.

למענה מקוון בנושאי דיני עבודה, שאל אותנו ללא התחייבות בפורום דיני עבודה של אתר הפורומים המשפטיים.