הזכות לשם טוב נגזרת מתוך זכות יסוד: כבוד האדם וחירותו. זו היא זכות חשובה מאוד אשר מקבלת דגש בולט במדינות דמוקרטיות. למרות העובדה שכל האזרחים מסכימים על כך שיש לאכוף את הזכות לשם טוב ואף להפעיל סנקציות מול מי שמפר אותה, ברחבי האינטרנט עולה שאלה בנוגע לפגיעה בשם הטוב ברשתות חברתיות.
המחוקק בישראל עדיין לא נתן דעתו באופן מוחלט לשאלה הזו וכך נותרות פסיקות שונות בקרב בתי המשפט. במילים אחרות, לא ניתן לקבוע מראש מתי פרסום ברשתות חברתיות פוגע בשם הטוב.
יש לבחון כל מקרה לגופו, לבדוק את הנסיבות ולהחליט האם הפרסום אכן פגע בשם הטוב וכיצד יש לפעול בנושא.
מדוע חופש הביטוי נחשב לאחד מהיסודות של האינטרנט?
האינטרנט מייצג בצורה הבולטת ביותר את חופש הביטוי. יש מספר סיבות לכך שדווקא באינטרנט חופש הביטוי נחשב לזכות חשובה:
- אנונימיות – הגלישה באינטרנט היא אנונימית ופרטית לחלוטין. אמנם בנסיבות מחמירות ניתן לחייב את ספקיות האינטרנט לחשוף פרטים על גולשים, אך באופן כללי קשה מאוד לעקוב אחר תגובות ותוכן המופיע באתרים בארץ ובעולם.
- התקדמות טכנולוגית – נדמה כי האינטרנט תמיד היה חלק מהסביבה שלנו, אך האמת היא שבמונחים היסטוריים מדובר על שלב התפתחותי ראשוני.
מעבר לכך, רק לאחרונה החלו גם הטלפונים הניידים לאפשר גלישה חופשית באינטרנט. המשמעות היא שלכל אדם יש גישה לאינטרנט, מכל מקום ובכל שעה. התוצאה היא כמובן סיכון גבוה יותר לפגיעה בשם הטוב, מול הזכות הברורה לחופש הביטוי.
- תמיכה חברתית – בין אם נעשית פגיעה בשם הטוב במסגרת רשתות חברתיות ובין אם לא, גולשים מעודדים אחד את השני לכתוב תגובות.
ההתייחסות ההדדית הזו חוצה גילאים, תרבויות וחברות. חופש הביטוי הוא מאבני היסוד של הרשתות החברתיות ואף גולש לא רואה סיטואציה בה ניתן להגביל אותו.
הטעות של בתי המשפט: התייחסות מכלילה אל הרשת החברתית
הפגיעה בשם הטוב ברשתות החברתיות עולה לדיון לעיתים קרובות. יחד עם זאת, מסביר עו"ד איתן ליפסקר, יש להבחין בין פגיעה המתבצעת במסגרת פרטית לבין פגיעה במסגרת רחבה.
אי אפשר להתייחס אל הרשתות החברתיות כמכלול אחד.
ישנן התכתבויות המתבצעות בין שני אנשים בלבד, לעומת התכתבויות המוניות בהן יכול לצפות כל אדם המחובר אל הרשת החברתית.
כאשר תביעות לפגיעה בשם הטוב ברשת החברתית מגיעות לבית המשפט, השופטים צריכים להפעיל שיקול דעת, להכיר את ההבדלים בין סוגי השימוש ברשתות החברתיות ולבדוק האם הפגיעה אכן נעשתה כתוצאה מכוונת זדון.
אז איך בודקים את הפגיעה בשם הטוב?
חלק מהכלים בהם משתמש בית המשפט על מנת לבחון פגיעה בשם הטוב אינם רלוונטיים בכל מה שקשור אל אינטרנט בכלל, או רשתות חברתיות בפרט. מבחינת האזרחים, התגברות על המכשול הזה תחייב מעורבות של איש מקצוע.
עורך דין לשון הרע הבקיא בנושאים כמו חופש הביטוי באינטרנט, דיני פרטיות וסמכויות שיפוט יכול לעזור לגבי אסטרטגיית תביעה נכונה.
שיטת המשפט הישראלי אמנם מתייחסת לחופש הביטוי כאל זכות יסוד, אך יעבור עוד קצת זמן עד שהמחוקק ימצא את מנגנון האכיפה, הפיקוח והענישה המתאים לאינטרנט.
סביר להניח שפסקי דין תקדימיים יהיו הבסיס לחוק מן הסוג הזה, ולכן כל חשש לפגיעה בשם הטוב ברשת חברתית חייב להיבחן על ידי עורך דין.
יש לעשות זאת בהקדם, לשמור תיעוד ולערב במידת הצורך עדים אשר יכולים לחזק את הטענה לפגיעה בשם הטוב או לפגיעה בכל זכות יסוד אחרת – גם אם מדובר על מרחב אינטרנטי.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר