מתי פרסום לא ייחשב בגדר לשון הרע

לשון הרע מול חברה דמוקרטית

הסיבה לכך, שבתוך חוק איסור לשון הרע נקבעו סייגים שונים לקבלת התביעה, היא בכך שקיים למעשה מתח מתמיד בין העקרונות של לשון הרע, לבין העקרונות הקיימים בחברה דמוקרטית המחשיבה עצמה ליברלית – ובמרה זה מדובר על החברה הישראלית.

בית המשפט מכיר בכך, גם בתוך פקודת הנזיקין, כי לעיתונות יש מעמד חשוב מאד בחברה הדמוקרטית, ובפרט לעיתונות החוקרת אשר תפקידה הוא לחשוף מחדלים ובעיות שמתקיימות בשלטון.

לא לחינם מכונה התקשורת כלב השמירה של הדמוקרטיה.

לעתים תפקידה של התקשורת – מסביר עו"ד אדי סוברי – הוא לחשוף שחיתויות ומנגנונים שאינם תקינים אשר באופן טבעי – גורמי השלטון לא יתלהבו לחשוף.

כמו כן, לעיתונות דעות בישראל יש מעמד חשוב מאד, הקשור לחופש הביטוי. זכותו של אדם להביע את דעותיו על המתרחש במדינה, וזכותו אף לבקר (יש שיאמרו במילים קשות) אישי ציבור כח"כים, שרים, ושאר גורמים.

לכן חשוב להסתכל על הסייגים של לשון הרע אשר מופיעים בתוך חוק איסור לשון הרע, ולהבין מתי אדם מוגן מפני תביעה.

הגנות שונות מפני תביעה

1. פרסומים ציבוריים – לפי עקרונות לשון הרע, נקבע כי פרסומים של גופים מוסדיים מוגנים מפני תביעה – הדבר קשור כמובן לפרסומים של הממשלה ושל הכנסת.

   יותר מכל, מדובר על פרסומים של מבקר המדינה שהם לעתים קשים ונוקבים במיוחד – ולכן בכוונה תחילה הם מוגנים באופן אוטומטי מפני תביעה אפשרית שתנסה להסתמך על פקודת הנזיקין.

2. אמת בפרסום – יש מקרים שבהם אולי אכן נאמרו דברים קשים כנגד אדם או גוף שיכולים להיחשב בתור לשון הרע. אולם הגנה אשר נקראת אמת דיברתי מגדירה, כי גוף תקשורת אשר מנסה לחשוף בעיות במערכת השלטונית יכול להשתמש בהגנה זו.

   בעצם – כאשר מדובר על אינטרס ציבורי עליון לחשוף שחיתויות ובעיות, גופי תקשורת מוגנים מפני תביעות לשון הרע אפשריות.

   בכך אפשר לשמור על האיזון במשטר דמוקרטי, והתקשורת יכולה למלא את חלקה. ראוי לציין, כי אף אם בסופו של דבר יתברר כי התחקיר שגה עומדת לתקשורת הגנה נוספת.

3. תום לב – אולי אחד מהעקרונות החשובים ביותר במשפט האזרחי (ולא רק במקרה של חוק איסור לשון הרע) הוא ההגנה של תום לב.

   כלומר, גם אם גוף תקשורת כתב דברים שעלולים להתפרש בתור לשון הרע, ואפילו אם התברר שאותם דברים אינם נכונים – עדיין אותו גוף תקשורת מוגן מפני תביעה בזכות סעיף תום לב.

   סעיף זה קובע, כי אדם או גוף אשר פרסם דברי ביקורת נוקבים, ואפילו הם טעות – כל עוד ביצע בירור סביר, וניסה באמת לחקור את האמת ופעל שלא ממניעים זדוניים – הרי שהגנת תום הלב נגד לשון הרע עומדת לו, והוא מוגן מפני הרשעה.

   זוהי הגנה חשובה מאד שכן לעתים תחקירים עיתונאיים טועים (כמו בפרשת מסמך גלנט המפורסמת), אך עיתונאים מוגנים מפני לשון הרע בהנחה שהם הוטעו או קיבלו מידע שגוי, שעלול היה להיראות כאמין.

דעו את זכויותיכם!

ההגנות מפני תביעה של לשון הרע הן חשובות וקריטיות, ואין לזלזל בהן.

חשוב לזכור, כי ניתן לתבוע אתכם לפי פקודת הנזיקין ולפי החוק עד לסכום של 50 אלף ש"ח אפילו אם לתובע לא נגרם שום נזק! לפיכך, דעו תמיד לגבות את התחקירים והפרסומים שלכם בעובדות ענייניות.

הוכיחו כי אתם פועלים למען חשיפת האמת, ולא למען פגיעה ספציפית באדם כזה או אחר, וכך תהיה לכם הגנה מתאימה.