כריכת רכוש בתביעת גירושין [מדריך משפטי]

כאשר בני זוג בוחרים להתגרש, הליך הגירושין עלול להימשך תקופה ארוכה וההליך יכול להיות ארוך ומאתגר. אחד הצעדים שיכול לייעל את ההליך הוא כריכת נושא הרכוש המשותף לתביעת הגירושין עצמה.

ככלל, הליך גירושין והנושאים הנלווים לו יכולים להידון על ידי בית המשפט לענייני משפחה או על ידי בית הדין הרבני. בעוד שסמכות בית המשפט לענייני משפחה לדון בסוגית הרכוש היא סמכות אוטומטית, הרי שבכדי להקנות סמכות לבית הדין הרבני, יהיה צורך בהגשת תביעת גירושין לבית הדין ואליה לכרוך סוגיה זו.

מתי אפשר להגיש בקשה לכריכת רכוש לתביעת הגירושין?

בקשה לכריכה בתביעת הגירושין אפשר להגיש בקיומם של שני תנאים מצטברים:

• העדר בקשה לדיון בבית המשפט למשפחה – כשהצד השני לא הגיש בקשה קודמת לדיון בגירושין בבית המשפט לענייני משפחה.
• העדר הסכם בין הצדדים – כשאין הסכם גירושין חתום בין בני הזוג או הסכם אחר הקובע את חלוקת הרכוש בניהם.

אם שני התנאים הללו מתקיימים, הרי שהגשת הבקשה לבית הדין הרבני תקפה והדיון על הרכוש יוכל להידון בו.

תנאי הכריכה

הכריכה מותנית בהתקיימותם של 3 תנאים מצטברים:

1. כנות התביעה – תביעה לגירושין צריכה להיות כנה, כלומר, יש לבחון את רצונו הכן של הצד שהגיש את התביעה לסיים את חיי נישואיו.
2. הכריכה היא כריכה כנה – בחינת כנות התביעה עצמה לא מספיקה ובנוסף לכך, יש לבחון את מהות הכריכה. על הצד המבקש להוכיח את רצונו הכן כי נושא הרכוש המשותף יוכרע ע"י בית הדין הרבני.
3. כריכה כדין – הבקשה לכרוך את סוגיית הרכוש בתביעת הגירושין נעשתה באופן מפורש וברור.

במצב בו המבקש לא מצליח להוכיח את התקיימותם של שלושת התנאים במצטבר, יעבור הדיון לבית המשפט לענייני משפחה.

האם כדאי לכרוך רכוש לתביעת גירושין?

המיתוס הוא כי בית הדין הרבני הפוסק על פי ההלכה הדתית היא הבחירה הטובה ביותר לבעל ואילו בית המשפט לענייני משפחה הפוסק על פי הדין האזרחי היא הבחירה הטובה ביותר לאישה, אולם לא תמיד הדבר נכון.

בשל דבקותו של בית המשפט לענייני משפחה בדין האזרחי, במרבית הפעמים הוא יורה על מכירת דירת הצדדים במסגרת פירוק השיתוף וחלוקת הרכוש ואילו בית הדין הרבני הוא זה אשר יאפשר לאישה להמשיך להתגורר בדירת הצדדים.

לכן, בניגוד לדעה הרווחת, לכל אחד מהצדדים יש יתרונות וחסרונות בהעברת הדיון לבית הדין הרבני ובדרך כלל מי שיגיש בקשה זו יהיה הנשכר מההליך.

מה קורה אם אחד מהצדדים אינו מביע עדיפותו היכן לנהל את הליך הגירושין? היכן תתנהל סוגית הרכוש?

במקרים בהם לבני הזוג או לאחד מהם אין עדיפות לגבי הערכאה המועדפת לדיון בהליך הגירושין, העדיפות תינתן לרוב לבית הדין הרבני.

היוצאים מן הכלל במקרים אלה, בדרך כלל יהיו זוגות חסרי דת, זוגות מעורבים או ידועים בציבור בני אותו המין, שבהקשרם בכל מקרה הסמכות תהיה בבית המשפט לענייני משפחה, אשר ידון גם בנושא הרכוש.

מתי פוקעת סמכותו של בית הדין הרבני לדון בסוגית הרכוש?

הסמכות שהוקנתה לבית הדין הרבני באמצעות כריכה פוקעת במספר מצבים –

• תביעת הגירושין נדחתה.
• תיק תביעת הגירושין נסגר ללא הכרעה.
• הצד שהגיש בקשת כריכת סוגית הרכוש בתביעת הגירושין לבית הדין הרבני ולאחר מכן הגיש תביעה באותם נושאים לבית המשפט לענייני משפחה, ייחשב כמי שוויתר על הכריכה.

לסיכום, לבית הדין הרבני תהיה סמכות בלעדית לדון בנושא רכוש גם אם לא נעשתה כריכה, וזאת במקרה בו הצדדים הביעו הסכמתם לכך שבית הדין הרבני ידון בעניין זה. בכל מקרה אחר, יהיה על הצד שהגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני להגיש במקביל גם בקשת כריכה.

יש לזכור, ניתן לכרוך לתביעת הגירושין נושא של רכוש, אבל לא ניתן להגיש לבית הדין הרבני תביעת רכוש עצמאית ללא תביעת גירושין.

לסיום יודגש, כי צד המתלבט מהי הערכאה העדיפה עבורו לצורך כריכת רכוש מומלץ להתייעץ עם עו"ד לענייני משפחה, שכן בנושא זה אין בחירה אוטומטית עדיפה יותר וכל מקרה לגופו.