בשם חופש העיתונות אין הצדקה לרמוס את הזכות לשם טוב

חופש העיתונות וכל צורה אחרת של חופש הביטוי מתנגשים לעיתים עם הזכות לשם טוב. במאמר הבא נסביר כיצד מתמודדים בתי המשפט עם מצב מן הסוג הזה. חופש העיתונות הוא ביטוי אשר אוגר בתוכו משמעויות רבות.

בניגוד למה שנהוג לחשוב, העיתונות לקחה על עצמה את תפקיד השמירה על הדמוקרטיה רק בתחילת המאה ה-20 ועד אז פעלה במסגרת מצומצמת בלבד.

המשמעות של עבודה עיתונאית היא לא רק פרסום מידע אישי על נבחרי ציבור, למרות שלעיתים מדובר על פעילות מבורכת.

לעיתונאות יש תפקידים רבים אחרים כגון תיעוד המציאות, העברת חדשות, פרסום שיש בו עניין ציבורי ועוד.

חופש העיתונות נתפס כזכות יסוד אשר לא ניתן לערער עליה, אך מבחינת החוק זה לא המצב: חופש העיתונות לא יכול לבוא על חשבון זכויות יסוד אחרות של אזרחים, כגון הזכות לפרטיות או לשם טוב.

הכוח של בעלי העיתונים עשוי לפעול לרעתם

השימוש בעיתונות על מנת לצאת נגד גורמים פרטיים מתוך צרכים ואינטרסים אישיים אינו חדש. בעלי העיתון מחזיקים בידם כוח עצום, אותו לעיתים קרובות יש להגביל.

על מנת לעשות זאת צריכים הכתבים, העיתונאים והעורכים להבין בעצמם מהי פגיעה בשמו הטוב של אדם.

בתי המשפט מתייחסים בחומרה אל רמיסת הזכות לשמו הטוב של אדם וניתן לראות זאת לא רק בעיתונות המסורתית, אלא גם באמצעי המדיה והתקשורת האלקטרוניים.

כיצד מתמודדים עם פגיעה בזכות לשם טוב?

אדם המבקש לטעון כי שמו הטוב נפגע עקב פרסום בעיתונות צריך לפנות אל עורך דין. תפקידו של עורך הדין הוא לבדוק את הנסיבות ולהפעיל שיקול דעת אובייקטיבי.

במקרים רבים עורך דין לשון הרע יכול לזהות את הפגיעה בשם הטוב ולהביא לכדי הפעלת סנקציות. הפסיקה של בתי המשפט מוכיחה, מסביר עו"ד איתי בוזגלו, כי תמיכה באזרחים אינה אוטומטית ויש לבחון אותה היטב.

למרות כל החסרונות של חופש העיתונות ועל אף העובדה שלא ניתן להשתמש בחופש הזה על מנת לרמוס את זכות היסוד: כבוד האדם וחירותו, ההתנגשות היא לעיתים בלתי נמנעת.

נוסחאות האיזון אותן מפעיל בית המשפט

למעשה, המהות של דיון בחופש העיתונות מול הזכות הבסיסית לשם טוב היא שאלת גבולותיו של חופש הביטוי. בית המשפט יכול להפעיל שתי נוסחאות איזון על מנת להתמודד עם התנגשות בין זכויות:

• איזון אנכי – זו היא נוסחה אשר באה לבחון שתי זכויות שאינן שוות משקל מבחינת החשיבות שמייחס להן החוק. לא תמיד הזכות הבכירה מקבלת קדימות בפסיקות של בית המשפט, משום שיש לבחון את הסתברות הפגיעה בה כמו לדוגמא במקרים של הפעלת מבחן "הוודאות הקרובה".
• איזון אופקי – בנוסחה זו בודק בית המשפט שתי זכויות אשר נמצאות במעמד שווה. תפקידה של הנוסחה הוא לבדוק את מידת הוויתור הרצויה של כל זכות לעומת הזכות האחרת העומדת מולה. על מנת להכריע בשאלת משקל הזכות יש להשתמש בכלים כמו יחסיות, סובלנות ותקדימי עבר.

עם הפנים קדימה: השם הטוב תמיד יישאר זכות יסוד של האזרח

מערכות המשפט עדיין מתמודדות עם מגמות חדשות בכל הנוגע להתנגשות בין חופש הביטוי, כפי שבא לידי ביטוי במסגרת העיתונות החופשית, לבין הפגיעה בשם הטוב.

האינטרנט ואמצעי התקשורת החדשים מסבכים גם הם את מצב, ומביאים את בתי המשפט למצב בו הם צריכים להכריע גם בשאלות מוסריות. חופש הביטוי ברשת עדיין לא מוצה וגם בשנים הקרובות תיבדק העוצמה שלו.

לסיכום, חופש העיתונות הוא בשום פנים ואופן לא תירוץ מקובל לפגיעה או אפילו לחשש לפגיעה בשם הטוב. הזכות לשמו הטוב של אדם היא בסיסית, חיונית ונחשבת כלי חברתי בעל משמעות אדירה.