רשלנות רפואית – ניתוחים להסרת משקפיים

בתי המשפט בארץ מחמירים במיוחד עם מקרים של רשלנות רפואית בניתוחים שאינם מצילי חיים וסכומי הפיצויים מגיעים גם למיליוני שקלים עקב פגיעה בהשתכרות עתידית, פגיעה תפקודית וכן ירידה באיכות החיים של המטופל.

ניתוחים להסרת משקפיים עונים על ההגדרה הזו ואפשר לתבוע רשלנות רפואית בגינן. בניתוחים מסוג זה יכולים להיגרם מקרים של עיוורון או הזדקקות להשתלת קרנית עקב רשלנות רפואית.

ישנה חובת זהירות מוגברת על רופאים גם במהלך הטיפול עצמו וגם לפניו, בשלב המקדים בו המטופל צריך להיות מיודע בכל הסיכונים ותופעות הלוואי אותו הוא לוקח על עצמו כמו גם חתימה על טופס הסכמה מדעת.

שוק הניתוחים להסרת משקפיים

שוק הניתוחים להסרת משקפיים הופך לתחרותי יותר ויותר, בעולם המערבי ובישראל נחשב ניתוח זה כאחד השכיחים. הניתוחים בעזרת הלייזר באים לתקן מקרים של ראיה למרחק, קוצר ראיה ואסטיגמציה (צילינדר).

ישנם פרסומים רבים של מכונים ולא אחת נתקלים בסוכני מכירות שמבטיחים תוצאות מצוינות ומהירות.

נוצרת תחושה בציבור כי ההליך להסרת משקפיים פשוט וקל שיחד עם מחיר שיורד בהתמדה ועם הצע ההולך וגדל, הופך למקובל ושגרתי.

אולם, יש לשים לב כי בישראל אין פיקוח על המכונים, לא נדרש אישור מיוחד בפתיחת מכון, בהעסקת רופא, או ברכישת מכשיר לייזר.

לכך יש להוסיף כי ניתוחי הלייזר להסרת משקפיים יכולים להתבצע במגוון רב של שיטות (LASIK, PRK, LASEK  ועוד..) שמקשות עוד יותר על המטופל בהבנה ובבחירה של ההליך המתאים ביותר.

* לכל שאלה בנושא רשלנות רפואית, כנסו לפורום רשלנות רפואית של אתר הפורומים המשפטיים

כיצד לנהוג לפני הניתוח להסרת המשקפיים

ישנם דרכים רבות בהן המטופל יכול לנקוט כדי לצמצם ככל האפשר רשלנות רפואית. חשוב להיות מודעים לבעיות רפואיות קיימות ולידע את הרופא המנתח,

לבקש מידע על כל סיבוך אפשרי אפילו אם הוא נדיר, התרשמות אישית והכרת הרופא המנתח עשויה לעזור בגיבוש דעה, יש לשאול אותו מה ניסיונו בניתוח הנ"ל, ולראות עד כמה הוא זמין וקשוב.

בקשו את טופס ההסכמה וקראו אותו בנחת, אם אינכם מבינים מושג או סעיף מסוים שאלו וחתמו לאחר שהובהרו לכם הנקודות הבעייתיות.

עילות הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית 

לא כל נזק שנגרם במהלך הניתוח יהווה עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית. תביעה תוגש כאשר בוצע ניתוח במטופל שלא היה כשיר לכך (רשימה חלקית: חולי גלאוקומה, מחלת קרנית, פסוריאזיס פעיל, מחלות אוטו אימוניות, סכרת קשה, נשים בהיריון, ניוון של הרשתית).

עילה נוספת לרשלנות רפואית היא כאשר לא הייתה הסכמה מדעת לביצוע הניתוח (כנדרש על פי חוק זכויות החולה)

כיוון שהמטופל לא יודע בצורה מפורטת אודות סיכונים אפשריים כגון: הרגשת יובש, מקרים בהם יש לבצע ניתוח נוסף להורדת המספר, סנוורים המופיעים בעיקר באור עמום עם התרחבות האישון, צלקות בקרנית הגורמות לפגיעה בשקיפות, דלקות ופגיעות קשות בקרנית.

במקרה זה חשוב לציין כי גם חתימה של מטופל אינה מעידה על הסכמה מדעת באופן גורף.

עילה שלישית לתביעת רשלנות רפואית קשורה במישרין לניתוח עצמו והיא התרשלות במהלך הניתוח- פעולה לא סבירה שחרגה מהסטנדרטים הנדרשים וגרמה לנזק.

כמו בכל מקרה של תביעת רשלנות רפואית יש לאסוף חומר רפואי רב ככל האפשר.

יש להתייעץ עם רופא עיניים מומחה כדי להבין האם מקרה זה עונה על ההגדרה של ביצוע ניתוח באופן בלתי סביר, כלומר, האם רופא סביר בתחום זה היה עושה פעולות שונות לשם הצלחת הניתוח או שהיה נוהג בצורה דומה, וכן כדי להעריך נזק שנגרם והאם הוא קשור בקשר סיבתי לניתוח.