לשון מזיקה: מהי לשון הרע, מהו חוק לשון הרע?

המונח לשון הרע, כפי שהוא מוגדר בחוק לשון הרע, הינו כל מסר או ביטוי אשר עלול לגרום להשפלתו של אדם אחר, לפגיעה בכבודו ובמוניטין שלו, יהיה זה האישי או העסקי.

השאלה האם התבטאות מסוימת היא בגדר לשון הרע, מצריכה את השואל לפנות אל חוק לשון הרע ולבחון האם ההתבטאות ממלאת אחר דרישות הסף של החוק וכמו כן, האם הפוגע נכלל בין ההגנות שמספק החוק.

הגנה מפני לשון הרע אפשרית רק על ידי הגבלת חופש הביטוי. זהו למעשה תפקידו של חוק לשון הרע, להגביל את חופש הביטוי במובן זה שאסור לו להגיע לכדי לשון הרע, קרי, פגיעה בכבודו של אחר.

משימת האיזון הזאת בין כבוד האדם לחופש הביטוי אינה פשוטה היות שהמחוקק ראה בשני ערכים אלו כערכים חשובים וכלל את שניהם בחוק – יסוד: כבוד האדם וחירותו.

לשון הרע – מהי?

התבטאות מסוימת תהיה בגדר לשון הרע במידה ובנסיבות בהן היא נאמרה, הייתה לה היכולת לפגוע בכבודו של אדם. כמו כן, עליה להיות פומבית.

הבחינה באם מדובר בלשון הרע או אם לאו, נעשית באופן אובייקטיבי וסובייקטיבי גם יחד. הכיצד?

מצד אחד, מסביר עו"ד איתי בוזגלו כי תיבחן האמרה באופן אובייקטיבי, על פי מבחן האדם הסביר. כלומר, באיזה אופן היה אדם סביר מבין את האמירה ולאו דווקא כיצד הנפגע הבין אותה.

בית המשפט לא יראה בביטוי לשון הרע אם הציבור אינו תופס את הביטוי כפוגע.

מאידך, נבחנת האמירה באופן סובייקטיבי על פי הנסיבות בהן היא נאמרה שכן ייתכן מצב שבו אמרה יכולה להתפרש כפוגענית באופן אובייקטיבי אך בסיטואציה הספציפית, היה האמרה חסרת פוטנציאל פוגעני.

אם כך, המסר צריך להיות בעל פוטנציאל פוגעני בנסיבות העניין. מרכיב חשוב נוסף הוא מרכיב הפרסום והפומביות. ההתבטאות מוכרחה להיות פומבית, בפני אנשים.

חוק לשון הרע מתעתד ליצור איזון בין זכות האדם לכבודו לבין זכות האדם לחופש ביטוי.

ההתנגשות בין השניים בלתי נמנעת מפני שהוצאה לפועל של זכות הביטוי של אחד, יכולה לפגוע באופן קשה ביותר בכבודו של אדם אחר, בשמו הטוב, במוניטין שלו.

לעיתים, הנזק שגורמת הפגיעה הוא בלתי הפיך היות ששמו הטוב של אדם נרכש על פני שנים אך הוא נהרס תוך שניות. משנשבר אמונו של ציבור באדם, אין בידיו בטוחה כי יצליח להשיב אליו את האמון הזה.

האם יכולה להיווצר תביעת לשון הרע היכן שלא נגרם נזק? התשובה לכך היא חיובית. חוק לשון הרע אינו דורש פגיעה בפועל בהכרח אלא יש להוכיח את פוטנציאל הפגיעה, קרי, את האפשרות שהאמרה, המסר, ההתבטאות יכלו לפגוע.

חוק לשון הרע

כאמור, לשון הרע הנה התבטאות פומבית בעלת פוטנציאל לפגוע באחר. כיצד קובע בית המשפט את הפיצוי במקרה של תביעת לשון הרע על פי חוק לשון הרע:

1. מטרות הפיצוי – לפסיקת פיצויים בגין עבירה על חוק לשון הרע יש שתי מטרות. האחת היא לשפר את מצבו של הנפגע בשל העוול שנגרם לו והשנייה היא לחנך את הציבור כי פגיעה בשמו הטוב של האדם איננה מקובלת ויש בצידה סנקציה.
2. התנהגות הצדדים – בית המשפט, בבואו לדון בתיק על פי חוק לשון הרע, בודק את נסיבות הפרסום, הנזק שנגרם בעקבותיו אך גם את התנהגות הצדדים לכל אורך הדרך. זו תשפיע השפעה רבה על גובה הפיצוי שיקבל התובע.
3. אופן הפרסום – בית המשפט בוחן איזו תפוצה הייתה לפרסום ההתבטאות הפוגענית. ככל שהפרסום רחב יותר, כך הציבור שנחשף אליו גדול יותר ומכאן שהפיצוי יהיה גבוה יותר.
4. מהות הפגיעה – נפגע אשר הוכיח כי נגרם לו נזק ממשי עקב הפגיעה, יקבל פיצוי גבוה יותר. נזכיר שנית כי על התובע לא מוטלת החובה להוכיח פגיעה בפועל אלא רק את פוטנציאל הפגיעה. המשמעות היא שניתן לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק.

חוק לשון הרע כולל גם הגנות לפוגע. במקרים מסוימים, אף אם האמרה הייתה פוגענית, לא תקום אחריות על פי חוק לשון הרע.

החוק כולל שתי הגנות עיקריות. הראשונה היא הגנת אמת בפרסום או אמת דיברתי, השנייה הנה הגנת תום הלב.

ההגנה הראשונה בוחנת האם ההתבטאות שפורסמה הייתה אמיתית והאם היה בה עניין לציבור. אם התשובה לשאלות אלו היא בחיוב, לא יוכל הנפגע לקבל פיצוי אף אם מדובר בהתבטאות פוגענית.

היותה של ההתבטאות אמת ובעלת עניין לציבור, מסירה מן המפרסם את האחריות על פי חוק לשון הרע.

ההגנה השנייה, הגנת תום הלב, בוחנת האם כוונתו של המפרסם הייתה כנה או האם הפרסום נעשה מתוך כוונה לפגוע. חוק לשון הרע מונה מקרים אשר אם המפרסם ביצע אותם בתום לב, לא יראו בו אחראי על פי חוק לשון הרע.

לסיכום, מאמר זה ביאר את המונח לשון הרע והגדיר אותו על פי קביעותיו של חוק לשון הרע. הדברים שלעיל מבהירים איזו התבטאות תיחשב כלשון הרע ומתי חלות ההגנות בגין התבטאויות שונות, על פי חוק לשון הרע.